יום רביעי, 5 בדצמבר 2018

ולפעמים, החגיגה נגמרת. כיבוי אורות... – חלק ד ואחרון

ב-23.9.2018, הגענו בטיסה מ-El Calafate ל-Ushuaia, העיר הכי דרומית בעולם.
מעבירות את הזמן בטיסה

רכס האנדים מחלון המטוס

באותו זמן כבר ידענו שהטיסה שלנו בחזרה לבואנוס איירס מבוטלת בגלל שבדיוק לאותו יום מתוכננת שביתה כללית בארגנטינה, כולל חברות תעופה ותחבורה באופן כללי. מאחר וידענו שלהגיע בשחיה או ברגל ייקח קצת זמן, כבר בשדה התעופה של Ushuaia ניגשתי לדלפק של חברת Aerolineas Argentinas כדי לברר איך בכוונתם להביא אותנו בזמן לטיסה לישראל ב-28.9. האופציה היחידה שהם נתנו היא טיסה לבואנוס איירס ב-27.9 עם עצירה קצרה בעיר שנקראת Trelew ומשם תמשיך, בלי שנצטרך לרדת מהמטוס. ברגע ששמעתי את השם Trelew אמרתי לעצמי - בינגו!
בתוכנית המקורית לטיול רציתי להגיע לשמורת הטבע Peninsula Valdes כדי לראות פינגוינים ו/או לוויתנים, אבל לא מצאתי טיסות ישירות (כדי לחסוך זמן) או זולות (כדי לחסוך כסף), אז החלטתי לוותר. שאלתי את הנציג אם אפשר לטוס ל-Trelew ב-26.9 ולהמשיך לבואנוס איירס יום למחרת. הוא אמר כן, וכך קרה שהארגנטינאים פינקו אותנו והשביתה הגישה לנו את הטיול על מגש של כסף, ובאופן שאני הכי אוהב – חינם 😊
אחרי שסגרנו את הפינה הזו, יצאנו משדה התעופה אל הקור המקפיא ששורר ליד אנטרטיקה. למי שלא יודע, Ushuaia היא המקום שממנו יוצאות רוב המשלחות לאנטרטיקה, וזאת לאור הקרבה ליבשת הקפואה הזו.
באדיבות המאפיה (העבריינית, לא זו עם הקרואסונים) המקומית, אין תחבורה ציבורית משדה התעופה לעיר (נהגי המוניות בעיר מונעים באלימות את האפשרות הזו) ובנוסף, אסור, גם אם יש מקום במונית גדולה, להעלות מעל 4 נוסעים במונית, ולכן נאלצנו לנסוע בשתי מוניות לדירה ששכרנו. מהדירה יצאנו מיד לטייל בעיר, בטמפרטורה שוויצרית חורפית. למרות הקור - נהננו מהנוף.




  


האטרקציה הראשונה שלנו בעיר הייתה שיט בתעלת ביגל (Canal Beagle) שלאורכה שמורות טבע ומגוון בעלי חיים בסביבה הטבעית שלהם:










משחקות מחבואים ותופסת במהלך השיט
















אחרי הסיור הלכנו לאכול במסעדה שמתמחה במנות סרטנים -  El Viejo Marino:




ביום שלמחרת, אספו אותנו מהדירה ונסענו לאטרקציה המרכזית שהזמנו שכללה כמה דברים כיפיים וארוחה מפנקת –
1) רכיבה על מזחלות שלג רתומות לכלבים
















קר ברגליים אז מחממים אותן מול האח




2) נהיגה בטרקטורוני שלג:







3) טיול רגלי בסנדלי שלג מיוחדות:



ולקינוח - ארוחה:
  
ניהלנו שיחות מעניינות עם המדריכים, ובמהלכן הם התלהבו מהמשמעות של השם "רעות" אז החליטו לקרוא לאחד הגורים על שמה – הנה רעות ורעות:



כשהבנו שאנחנו מגיעים ל-Trelew, בדקנו דרכים להגיע לשמורת הטבע וללון קרוב לשם ככל האפשר. אחרי חקר שוק מעמיק, החלטתי לשכור רכב ולהזמין שני חדרים במלון Oceano Patagonia שנמצא בעיירה Puerto Piramides, בתוך שמורת הטבע Peninsula Valdes.
כשבאתי לאסוף את הרכב השכור, ביקשתי לשדרג את הביטוח ולהוסיף את סעיף "ביטול השתתפות עצמית". באופן תמוה, אמרו לי שאי אפשר. יתרה מזאת, הם אמרו שהביטוח בכלל לא מכסה באחד משלושה מקרים:
1.     התהפכות עם הרכב
2.     גניבה של הרכב
3.     התנגשות עם גואנקו. מי שרוצה לדעת מה זה, הנה תמונה:

לקחנו את הרכב והתפללנו לא להתקל בחיות ו/או גנבים בדרך.
את החדרים במלון החלטנו להזמין כדי להתפנק אחרי שלפני כן ישנו רק בדירות (סגנון Airbnb). למי שרוצה לדעת, לילה אחד במלון היה יותר יקר מהלינה בשבוע וחצי הקודמים. למה הם גובים כזה המחיר? כי זה הנוף הנשקף מהחדרים:






בדרך לשמורה
אחרי ארוחת בוקר מפנקת, יצאנו לשיט:









מרוב לוויתנים, נעמה נרדמה 


גם אריות ים ראינו 



כשסיימנו, נסענו לכיוון שדה התעופה, לא לפני שירדנו מהדרך הראשית ונסענו לאורך דרך החוף. הייתי אומר כביש החוף, אבל עדיין לא סללו שם כביש...




כשהגענו לבואנוס איירס כבר היה מאוחר (אחרי 22:00), אז נסענו ישר לדירה ששכרנו. באותו רגע הבנו שהדירוגים באתרים כמו Booking.com מבלבלים. למה? כי הדירה ששכרנו ללילה האחרון קיבלה דירוג 9.4 בעוד שבלב שלנו הרגשנו כמו 6-7. לשמחתנו היה לנו רק לילה אחד שם.
למחרת קמנו בבוקר והחלטנו להעביר את השעות האחרונות שלנו בארגנטינה בהעמסה. למה הכוונה? יצאנו לקניות – הרבה ריבת חלב ואלפחורס, יחד עם קצת יין ובירה.
ארוחה אחרונה בארגנטינה בשדה התעופה

הטיסה חזרה עברה באמסטרדם והיו לנו בערך 11 שעות להעביר שם, אז השארנו את מזוודת היד בשמירת החפצים ויצאנו "לחרוש" את העיר. התחלנו בלשכור אופניים ולרכב ברחבי פארק Vondelpark. אחרי זה, הלכנו לחנות HEMA שם קנינו בלי הכרה דברי יצירה ומתנות לימי ההולדת של הבנות. בדרך לתחנת האוטובוס (שייקח אותנו לשדה התעופה) עצרנו פעמיים לאכול פנקייק הולנדי. היה מאוד טעים:









  




התוכנית שלנו הייתה להגיע לשדה התעופה שעה לפני ההמראה, מתוך הנחה שבתוך חצי שעה נסיים את הבידוק הבטחוני וביקורת הדרכונים. מפה לשם, ומשם לפה, הגענו לשער 5 דקות לפני שסגרו את שער, ואחרי ששאר הנוסעים כבר היו בתוך המטוס. כל זאת רק בזכות עובד אחד בשדה (אחרי שלושה אחרים שסירבו) שנעתר לתחנוניה של חן ונתן לנו לחתוך את התור הארוך (מאוד) לביקורת הדרכונים. בלי אותה מחווה, היינו נשארים לישון באמסטרדם.

אחרי שנרגענו, התיישבנו, הלכנו לישון ונחתנו ב-3:30 בנתב"ג.

מקווה שנהנתם. אנחנו כן.

נתראה ברחבי הארץ.

יגאל ארליך, עולה חדש 😊