כן. זו לא טעות. סוף סוף אני שולח עדכון :-)
עברו כמה חודשים מאז הפוסט האחרון
ששלחתי, ויש לזה כמה סיבות אבל העיקרית היא שהתעצלתי. אין לי תירוצים – פשוט עשיתי
דברים אחרים (וממש לא יותר חשובים) במקום לכתוב.
אז עכשיו אני במקסיקו והחלטתי לשבת
ולכתוב כל מה שקרה לנו ב-7 החודשים האחרונים.
טוב, לא הכל...
בנובמבר האחרון עברנו דירה לעיר סמוכה לציריך.
הגענו למסקנה שדירת 3 חדרים בגודל 60 מ"ר לא מספיקה להכיל את 4 הנפשות לבית
משפחת ארליך, ולכן התחלנו לחפש דירות.
תהליך חיפוש דירה בציריך מפרך עבור כולם,
בעיקר בגלל שעל כל דירה מתמודדים בערך 20 אנשים נוספים, אבל לנו זה היה עוד יותר
קשה בגלל שתי "מגרעות" חמורות:
- אנחנו לא שוויצרים
- יש לנו ילדות (מה שלעתים לא מתקבל בברכה)
אחרי שלושה נסיונות כושלים, קיבלנו אישור על
דירה נהדרת בת 4 חדרים (3 חדרי שינה ענקיים) בעיר שנקראית צוליקרברג. לדירה היו
כמה יתרונות ברורים:
- חצי שעה מהעבודה שלי
- הגן של הבנות נמצא בדיוק בדרך של הרכבת שעוברת בסמוך לבית ומביאה אותי לעבודה
- יש גן משחקים צמוד לבית
- יורד הרבה שלג בחורף וזה פשוט כיף
 |
| החדר של הבנות. עיצוב: חן ארליך |
 |
| החדר שלנו |
 |
| גן המשחקים מחוץ לבית |
 |
| משחקים איפה אפי בשלג. צעצועים קבורים תחת ערימות שלג |
 |
| אילה קיבלה כפפות חדשות כדי לשחק בשלג... |
 |
| זה לא חורף בשוויץ אם לא הדלקנו אח לפחות פעם אחת (ואחרונה - העשן מחניק את הבית) |
רעות שיננה מאוד מהר את השמות החדשים של התחנות ושל העיר. כששואלים אותה איפה אנחנו גרים, היא עונה בקלילות "צוליקרברג", וכשרכבת עוצרת בתחנת הרכבת שבסמוך לבית החולים (צוליקרברג שפיטל), היא זועקת "זה הבית חולים של אילה! אני נולדתי ב-כרמל" :-)
דבר שעשוי להתגלות כיתרון גדול – בית
החולים שבו נולדה אילה נמצא במרחק של 3 דקות הליכה מהבית. אולי זה ישרת אותנו מתישהו...
המשכנו לטייל, והרבה. אני גרוע מאוד
בשמות, אבל בכל מקרה השורה התחתונה היא החשובה – טיילנו במקומות מדהימים, יחד עם
חברים נהדרים ונהננו מאוד.
לאחרונה עברנו לצלם תמונות בסלולר בלבד
והפסקנו להשתמש במצלמה הטובה שלנו. יש לכך שתי סיבות:
- אנחנו מתעצלים לקחת אותה איתנו
- אנחנו לא מוצאים את הכבל שמטעין את הסוללה
מצד אחד אולי איכות התמונות ירדה קצת,
אבל מצד שני מבחינים באושר גם אם הרזולוציה קצת יותר נמוכה...
מטיילים קרוב לבית
מטיילים לאורך נהר ה-Sihl
 |
| הטיול מנקודת המבט של רעות |
חוגגים יום העצמאות:
בבית:
כיף בכל מקום:
בהמשך ישיר לנקודה הקודמת – קנינו אוטו.
אחרי מסע לחצים (מבית ומחוץ) ושכנועים
(טיעונים מאוד מוצלחים), החלטנו לקנות לעצמנו רכב.
היו כמה וכמה סיבות לקנות רכב, כשביניהן
אפשר למנות את ההיבט הכלכלי (השכרת רכב זה עסק יקר), הנוחות (סוף סוף לא צריך
להכניס ולהוציא את כסאות הבטיחות של הבנות כל הזמן) והגמישות (יש יום יפה? יוצאים
לטייל איפה שרוצים).
כלי תחבורה נוסף שרכשנו לאחרונה הוא זה:
 |
| רכב ל-7 מקומות. אולי זה ישרת אותנו מתישהו... |
נקודה נוספת שמתקשרת לנקודה האחרונה - קנינו אופניים (לרעות, לחן ולי).
אחרי שזנחתי את ענפי הספורט החביבים
עליי (כדורסל וכדורגל), חיפשתי חלופה איכותית ומצאתי אותה בדמות של רכיבה על
אופניים.
כהרגלי, לא בניתי סולם מאמצים כלשהו
והלכתי על הכלל הידוע שבו "מתחילים הכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר",
אז רכבתי באופניים מהעיר ציריך עד הבית (מסלול של כ-10 ק"מ עם עלייה של 200
מטר גובה). באופן מפתיע, שרדתי כדי לספר... :-)
בסופ"ש האחרון עשיתי ניסוי כלים ראשון ולקחתי את הבנות
לסיבוב. היה מדהים.
בין שלל האירועים שציינתי, כמעט בכל יום חן זוכה לזמן איכות עם הבנות. הן מבלות ביחד, משחקות, צוחקות ונהנות. בקיצור – Living the dream. יות מדי פעמים אני מוצא את עצמי יושב במשרד כשבחוץ יום מדהים, וחושב למה אני לא נמצא איתן ליד האגם או בגן משחקים...
 |
| סל הכביסה הוא מחבוא מצוין כשמשחקים מחבואים |
 |
| על טעויות משלמים. מי שנותן לרעות לישון איתו במיטה, עלול לחטוף בעיטה! :-) |
 |
| אילה לא ממש בקטע של להתלכלך. קצת לכלוך על הידיים מוציא אותה משלוותה |
ואם כבר בעידכונים עסקינן, אז...
שבוע מצוין לכולם
יגאל
