יום שישי, 18 באוקטובר 2013

סופ"ש ראשון בשוויץ

בעקבות המלצות/בקשות/הצעות של כמה בני משפחה וחברים, החלטתי לגשש את דרכי בעולם הבלוגים. מאחר והשעה מאוחרת לא אתחיל עם זה עכשיו, אבל יש למה לצפות.
יש אפילו כבר שם - Switzerlich.
פרס מובטח למי שיגלה מהו צמד המילים המרכיב את השם המיוחד הזה  :-)

לעניינינו...

סוף השבוע הראשון בשוויץ הסתיים ובעקבותיו הצבתי לעצמי 2 משימות ראשונות:
1. להפסיק להתבלבל בין יום ראשון ושבת. יום הבטלה החדש הוא ראשון. לא לבוא ליהודים ביום הזה ולהגיד "שבת שלום".
2. לסיים עם מעבר הדירה מהר ככל האפשר ולגבות את כל התמונות שבמצלמה אל המחשב. כמה אפשר לדפדף בין מאות התמונות שצולמו כשרעות חגגה 8 חודשים? הגיע הזמן למחוק את כרטיס הזיכרון ולהתחיל מחדש.

לשמחתנו הרבה סוף השבוע היה קיצי למדי (במונחים שווייצרים) - 10 מעלות ושמש נעימה - אז ניצלנו זאת לסיבוב קצר במקומות שונים בעיר.
אחת המשימות שהושלמה בהצלחה באותה הזדמנות הייתה השלמת המלתחה שלי - חולצות מכופתרות ועניבות.
אגב, מצאתי נושא למחאה החברתית הבאה - המבחר שמגיע אל הצרכן הישראלי.
מילא שאת הפירות הבאמת איכותיים שמגדלים בארץ מוכרים לחו"ל, ולנו מוכרים בשוק פירות סוג ב' (אם הפירות המדהימים בשוק הם סוג ב', מה מוכרים בחו"ל כסוג א'?!), אבל למה ב-H&M בארץ מבחר הבגדים כה דל לעומת חו"ל (ציריך היא עדיין חו"ל מבחינתי)?
בסופו של יום יצאתי מהחנות שמח לבב עם 2 סריגים, 5 חולצות מכופתרות, 5 עניבות ו-2 כובעי צמר (אחד לחן ואחד לי).

עם שקית הקניות נסענו לגן החיות של ציריך. כמו גן החיות בחיפה, רק פי 5 בגודל, יש מגוון נאה של בעלי חיים כשאת רעות הכי סיקרנו 2 קופים שבמשך 10 דקות רצו מצד לצד ושיחקו תופסת/מחבואים/תיפסוני. בזמן הזה היה להורים שלה קצת זמן לנוח  :-)

אוכל ולישון.

הבוקר קמנו והחלטנו לנצל את היום היפה כדי ללכת לאגם.
אחרי שהתקדמנו 200 מטר ב-20 דקות (רעות ביקשה ללכת ברגל לשם), ניסינו להאיץ את קצב ההליכה ולשכנע את רעות להיכנס לטיולון. משלא הצלחנו, נאלצנו לעשות מעשה שאנו לא גאים בו כלל - שיחדנו אותה.
כהורים שמשתדלים לשמור על תפריט בריא (סטייק אנטריקוט הוא בריא) אנחנו לא נותנים לרעות לאכול שוקולד, בטח ובטח לא כמניע לביצוע פעולה זו או אחרת.
לפיכך, שלפנו מהתיק את מאכל הפלא - מיני פריכיות אורז. לא אגלה מה הייתה התגובה של רעות, אבל אספר שהתקדמנו מרחק כפול בשליש זמן...
שאלה מוסרית להורים שבינינו (ולכל אוכלי הפריכיות למיניהם) - האם שוחד בדמות פריכיות אורז הוא רע פחות, יותר או באותה מידה כמו שוחד שוקולד?

האם דין פריכית כדין עלית?

אחרי שהייה נעימה באגם, המשכנו למשפחה הנפלאה של ניקו ומלאני, שם בילינו בנעימים בשיחה ובאכילה עד שעות הערב המוקדמות.
רעות מצאה חברה חדשה בת 14 (היידינה) ונראה שיהיה להן כיף ביחד. בייביסיטר כבר יש  :-)

את הדרך חזרה עשינו ברכבת מ-Uzwil לציריך. לתדהמתי, הרכבת נכנסה לתחנה באיחור של 5 שניות! יש להם מה ללמוד מרכבת ישראל...
בנוסף לכל, בקרון שבו ישבנו היה ג'ימבורי לילדים!!! מגלשה, מנהרה, מדרגות וסירה קטנה - הכל כדי להעסיק את הילדים במהלך הנסיעה.

עכשיו אני הולך לישון. בגללכם חן התעוררה :-)
 
מחר עוברים דירה. נחזיק אצבעות...

שבוע טוב לכולם.

יגאל

נ.ב. - אמנם הבטחתי מיילים קצרים, אבל אני עוד לא שוויצרי :-)
נ.נ.ב. - מי שלא רוצה לקבל עידכונים - שיגיד לי. אסיר אותו מיידית מרשימת התפוצה. No hard feelings.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה