עובדות וסרטונים

הנה כמה עובדות ש(אולי) לא ידעתם:
1. בכל בית בשוויץ יש מקלט אטומי. אם בבית עצמו אין, אז לבניין יש מתחם מוגן (שוב, אטומי). אם השאלה "למה?" או "בשוויץ מקלט אטומי?! מי יפציץ אותם?" עברו לכם בראש (או שאפילו הגיתם אותן בקול רם), התשובה שלי היא: לא יודע. ולא בטוח שהם יודעים.
2. הבחירות ומשאלי העם בשוויץ נעשים בדואר. לא מגיעים לקלפי להציג תעודת זהות - פשוט שולחים את הטופס בדואר.
3. אילה אוהבת להירדם לצלילי מוזיקה. בעיקר סיימון וגורפינקל (ובעיקר The Boxer ו-Sound of Silence). 
4. מאז שעברנו לשוויץ לא הדלקנו את הטלוויזיה אפילו פעם אחת. לא (רק) מטעמים אידיאולוגים - פשוט עוד לא קנינו כבל מאריך שיאפשר לנו להדליק אותה.
5. אני הולך לעבודה עם חליפה ועניבה, עד כמה שזה יישמע (או ייראה) מוזר. את הג'ינס וחולצות הפולו אני משאיר לאירועים מיוחדים (בישראל).
6. כלב צריך כרטיס נסיעה לאוטובוס. כרטיס חופשי-שנתי בכל רחבי שוויץ עולה 700 פרנק (כ-2800 שקל).
7. בציריך יש לוח שנה ובו מצויינים המועדים לפינוי פסולת לפי סוג, ואם חשבתם שנייר וקרטון נזרקים באותו יום - טעיתם בגדול! מסתבר שהנייר והקרטון הם רק קרובי משפחה (משפחת העצים לשעבר), ואסור לערבב ביניהם. 8. בציריך לא משלמים ארנונה, אבל כן משלמים על שקיות הזבל שהעירייה מפנה. שקית זבל תקנית (שנקראת צורישק - מי הגאון שחשב על השם הקליט הזה?!) עולה כ-9 שקלים לשקית. יודעי דבר מוסרים שהעלות הגבוהה של השקית הקפיצה את כמות הפסולת שהתושבים זורקים למיחזור (שאותה לא זורקים בשקית) והפחיתה בעשרות אחוזים את הפסולת הביתית.
9. הזדקנתי - הרמזים/עובדות שהביאו אותי למסקנה הזאת הם: א) אני סובל ממוזיקה רועשת. מצאתי את עצמי עוצם עיניים כשמוזיקה רועשת צרמה לי באוזניים (בין הקורבנות - רד הוט צ'ילי פפרס, גרין דיי ועוד כל מיני זמרים מימי איה נאפה העליזים). ב) גיליתי (להפתעתי) שלפני 3 חודשים חגגתי יום הולדת 32, כשעד אותו רגע חייתי בתחושה שאני בן 29 לכל היותר. ג) אי אפשר להתעלם מהשערות הלבנות על ראשי הכהה. בהתחלה אפשר היה להכחיש ולהגיד שאלה פתיתי שלג, אבל כמה זמן זה כבר יכול להחזיק?

לכל מי שלא זכה לראות את רעות ואילה ב'לייב' בחודשים האחרונים, הנה קצת מהחוויות שלהן מהשבוע האחרון:

סוף שבוע טוב,

יגאל