טיצ'ינו - Ticino

 מאחר ואסור לי לצבור יותר מדי ימי חופש, התבקשתי לנצל את חלקם עוד השנה.

המועד הטוב ביותר לניצולם – סוכות!

מהפוסטים האחרונים הקוראים עלולים לחשוב שאני גם כך בחופש כל הזמן, אבל אולי זה מה שקורה כשאני בחופש בסופי שבוע, חגים יהודים, חגים נוצרים וחגים שוויצרים.

לפי הנוהל, העמסנו את הרכב בערב שלפני, ואחרי ארוחת בוקר קלה יצאנו לדרך.

מאחר ומדובר בנסיעה של כ-3 שעות, חיפשנו מקום שבו נוכל לעצור בדרך. אתם יודעים, כדי שלבנות יהיה איפה להוציא אנרגיות.

חן נתנה לי נ.צ. ואני הגדרתי ל-GPS פחות או יותר לאן להגיע. כשהתקרבנו, המקום נראה כמו מגרש אחסנה של חברת החשמל השוויצרי, אבל אמרנו שבכל זאת ננסה לראות במה מדובר.

וטוב שהתעקשנו.

כשהגענו, בדיוק עמדה אישה שתכננה לעלות לעיירה הקטנה שאליה מוביל הרכבל, Arnisee שמה, ולשמחתנו היא הסכימה לחכות לנו לפני שעלתה. כן, כן. שווייצרית עיכבה רכבל שלם כדי שנספיק להצטרף. אולי זה בגלל שכמעט אף אחד לא עושה ברכבל הזה שימוש :-)

לא עיינתי כבר הרבה זמן בספר השיאים של גינס, אבל הרכבל הזה בהחלט מתחרה על תואר "הרכבל הקטן בעולם". את העגלה קיפלנו והנחנו מחוץ לתא:

כשהגענו לעיירה, יצאנו לטיול בין הרים, עצים, פרות ונופים מדהימים.

בגלל העונה שבה בחרנו לטייל (בין ה-"High season" וה-"Low season" יש "No season"), לא היו מטיילים נוספים במקום חוץ מאיתנו. שלוש (!) המלצריות של בית הקפה ישבו חסרות מעש כשהתקרבתי והפרעתי למנוחתן: "מגישים פה שוקו חם?" שאלתי.

מצאנו את עצמנו יושבים בבית קפה / מסעדה / מלון אירוח ושותים קפה להנאתנו מול הנוף המדהים.

הסתבר לנו, שבתקופת התיירות (חורף) הם מפעילים רכבל מיוחד שמעביר את הציוד של המטיילים מהרכבל הראשי עד המלון!

חזרנו לאוטו (ברכבל כמובן) והמשכנו דרומה לכיוון לוקרנו (Locarno), וליתר דיוק למלון Nessi כדי להתמקם.

בדרך לאוטו - 1

בדרך לאוטו - 2 (רעות צילמה)

בדרך לאוטו - 3 (הרכב שלנו הוא השחור, בפינה הימנית-עליונה של הביתן עם גג הרעפים)

כשביקשנו המלצה על מסעדה טובה, אמרו לנו שבעיר אין מה לחפש ומומלץ לנסוע לעיר הסמוכה בשם אסקונה (Ascona) ולאכול ב-Osteria Nostrana. כך עשינו והיה מאוד טעים.

 

אסקונה בערב

בבוקר למחרת החלטנו לטייל "בסביבה", אז קיבלנו המלצה לעלות למנזר העתיק (Madonna del Sasso) במקום ואולי לעלות ברכבל (כן, שוב) ל-Cardada.

התחלנו ברכבל שהוביל אותנו לפסגת הר שבה נראה שבנו לאחרונה גן משחקים מקסים ועמדת תצפית מרהיבה על כל האזור. בהחלט מומלץ בחום (גם בקור של 2 מעלות).

אחרי שסיימנו לטייל, להתנדנד, לקפוץ, לצלם ולראות מנגל מטורף (שחן חשבה לקנות אבל הורדתי אותה מזה), ירדנו חזרה לכיוון מנזר Madonna del Sasso ועצרנו לאכול.

מנזר Madonna del Sasso

מנזר שכזה בהחלט מקום מתאים להרביץ תמונות אומנותיות, אז חן עשתה לאילה ולרעות בוק (אחרי סינון של עשרות תמונות):

בבוקר שלמחרת החלטנו להעלות קצב ויצאנו ל"טראק". כל זה לא לפני שהתברברנו קצת עם הרכב, פגשנו זוג ישראלים (במקום שהיינו כמעט האנשים היחידים באותו רגע), הלכנו ברגל, חזרנו לאוטו, המשכנו לנסוע והחננו אותו ליד רכבל (שעליו לשם שינוי לא עלינו :-) ).

בסוף המסע המפרך והמענג, הגענו למסעדה מקומית שהגישה רק מרק מניסטרונה ופולנטה עם גורגונזולה. היה מ-ע-ו-ל-ה!
ציון לשבח נתנו לרעות שהלכה כ-5 ק"מ בלי להתלונן, אפילו לא פעם אחת!

התחנה הבאה הייתה קניון Fox town הידוע במחירים הזולים ובמבצעים המשתלמים על מותגי אופנה מוכרים כגון גוצ'י, ארמאני, פראדה וכד'.

השארתי שלוש בנות ישנות באוטו ועליתי לקומה השלישית בקניון. טעות חמורה.

בדיעבד הסתבר לי שהקומה השלישית מאכלסת באמת את כל מותגי העל. אלה שלא מעניינים אותי בגלל המחיר, גם אחרי הנחה של 70%. לדוגמא: חגורת עור של ארמני – 150 פרנק (אחרי הנחה).

מאחר וקבעתי יעד של 25 פרנק לחולצה, חיפשתי מיד מדרגות נעות לקומה התחתונה...

בסופו של דבר יצאנו עם 5 כובעי צמר, 4 חולצות פולו (לי), 2 מעילים, שמלה וכפפות. מה זה משנה כמה זה עלה? היה זול, וזה מה שחשוב.

אוכלים בכרכרה אחרי יום גדוש בטיולים וקניות

ביום האחרון, התחלנו לנסוע צפונה וקבענו לעשות עצירת ביניים באגם Ritom שאליו הגענו, ניחשתם נכון, ברכבל (Funicular) שהיה התלול ביותר באירופה עד 2001.

רעות מפסיקה לאט-לאט לפחד מכל יצור אורגני שקיים, וזה מעודד. פה היא מלטפת כלבים...

מזג האוויר היה חלומי, הנופים היו מדהימים, והאוכל היה פשוט טעים. יום נהדר בכל היבט. אפילו ההמתנה לרכבל בדרך למטה הייתה חלומית (פשוטו כמשמעו):

שבוע טוב לכולם!

יגאל