לאחרונה רעותי המציאה משחק חדש – לרוץ קדימה בזמן שמסתכלים לכיוון אחר. לדעתי מדובר
במשחק קצת מסוכן, והקפדתי להגיד לה את זה מספר רב של פעמים, אבל מסיבה לא ברורה
היא ממשיכה בו בהנאה רבה, גם אחרי שחטפה מכה עוצמתית מספסל ברזל בראש. אחרי בכי
ודמעות (בעיקר של חן), בונגל'ה כחול בחזית המצח (שהוסתר יפה ע"י השיער שלה)
וחשש שלנו לזעזוע מוח (הרעש מהמכה נשמע למרחקים), נראה שהמכה רק פגעה לה קצת
בזיכרון לטווח קצר כי היא חזרה די מהר לשחק את אותו משחק.
ביום ראשון ירד גשם, ולכן נאלצנו למצוא עיסוק תחת כיפת הבטון. עם החברים
שלנו בציריך, הלכנו למוזיאון הפוחלצים. במשך שעה הסתובבנו בין הרבה מאוד חיות –
חרקים, בעלי כנף, טורפים, יונקים ועוד, ורעות בעיקר התלהבה מהחיות הגדולות (דוב
קוטב ולוויתן בעיקר).
בסוף הגענו למפת העולם שבה פרוסים בעלי החיים לפי אזורי המחיה שלהם. בין כל
בעלי החיים הופתעתי לראות את מיקומה של אחת החיות.
מי יידע לציין איזה יצור מפתיע עשה את דרכו למפה?
בהמשך היום נפגשנו עם החברים בבריכה השכונתית שכוללת בריכה אולימפית, בריכה
לילדים, בריכה לפעוטות, מקפצות אולימפיות לבריכה ועוד ועוד.
אחרי 5 דקות של הליכה במבוך מהכניסה למתחם, הגענו לבריכה עצמה.
בשלב מסויים הלכתי לנסות את מזלי בקפיצה לבריכה מהמקפצות האולימפיות. אם
נחלק בקצרה את התחושות של הנוגעים בדבר, נגיד שחן לא התלהבה מהרעיון (בלשון המעטה),
אני כמעט התעלפתי על המקפצה כשראיתי כמה רחוקים המים למטה ורעות צעקה לאבא שלה
לקפוץ, רק כדי לצעוק לו שוב כשהוא יוצא מהמים לעלות על מקפצה גבוהה עוד יותר...
לאנשים יש את הנטיה לחשוב שבחו"ל הכל יותר טוב ושהדברים שונים לחלוטין
מאשר בארץ. אז זהו – שלא. יש כמה וכמה דברים שגורמים לי להרגיש כמו בבית בישראל:
- המחירים של המוצרים
שמיוצרים בשוויץ יקרים יותר בשוויץ מאשר במקומות אחרים בעולם. בגרמניה
ובארה"ב המחירים נמוכים משמעותית מאשר בשוויץ, עבור מוצרים של חברות
שוויצריות! מישהו אמר 'פסק זמן'?
- גם בשוויץ יש יתושים,
והם לא יותר נחמדים או מנומסים מאשר בארץ.
- גם פה יש 3 חברות
סלולריות עיקריות (מקבילות לסלקום, פרטנר ופלאפון) ו-2 רשתות מרכולים ענקיות
(מגה = COOP ושופרסל = MIGROS). אגב,
מצאנו את רמי לוי שלנו פה (DENNERS).
- הכי חשוב - האוכל
(בבית). אם תשימו את חן בכל מקום על הפלנטה הזאת, עם קרבה כלשהי לסופרמרקט,
היא תדע להכין אוכל נפלא מכל מצרך שתמצא. לצערה, יש בבית שני גרגרנים שמחסלים
בארוחה אחת כמות מזון שמספיקה לשלושה ימים.
אם כבר נגעתי בענייני המזון, אשאל שאלה: אם על הצלחת שלכם מונחות במקרה שני
מזלגות שעל כל אחד מהם נעוצה פיסת מזון טעימה. מה תעשו:
- תאכלו ממזלג אחד ואז
מהמזלג השני?
- תאכלו ממזלג אחד ותתנו
את השני למישהו אחר?
- תכניסו לפה את שתי
המזלגות באותו זמן.
רעות בחרה מספר שלוש.
אם בענייני אוכל עסקינן, כשרעות רוצה ללכת לשחק בסוף הארוחה, ועוד נותר לה אוכל בצלחת, אנחנו
אומרים לה שלפני שקמים מהשולחן צריך לסיים לאכול.
היא לוקחת את ההוראה הזאת מאוד ברצינות, ובמכה אחת יכולה להכניס לפה את כל
מה שנשאר, וזה לעתים מסתכם בחתיכת עגבניה, מלפפון, עוף ולחם.
רק שתהיה בריאה.
לפני כמה ימים ירדתי בערב לזרוק את הזבל. נושא האשפה בציריך הוא מורכב מאוד,
אבל לא זה העניין. בדרכי חזרה הביתה (הפח נמצא ברחוב במרחק 25 מטרים מהבית), בא
מולי אחד השכנים ובירך אותי בשוויצרית/גרמנית. אני מניח שהוא אמר 'שלום' או 'ערב
טוב', אבל מאחר ואני לא יודע גרמנית או שוויצרית, נאלצתי לקבל החלטה במהירות – לא
להגיב ואז לצאת סנוב, או למלמל משהו חסר משמעות בתקווה שזו לא קללה בשום שפה (משהו
בסגנון: "בוללליווימלב") ולעשות את זה בווליום נמוך, כך שהוא יחשוב
שעניתי ושהוא פשוט לא הבין. הלכתי על האופציה השניה :-)
לכל מי שנהנה שמעשנים לידו, שיקפוץ לפסקה הבאה.
ציריך היא לא מקום מומלץ לחולי אסטמה או כאלה שרגישים לריח סיגריות. בילוי
ערב נעים ברחובות ציריך מחזיר אותי אחורה בזמן לימים בהם הייתי חוזר מפאב או מועדון
בריח של סיגריה.
פעמים רבות מדי הלכתי ברחבי העיר, פשוטו כמשמעו, בתוך ענן עשן של סיגריות.
לפעמים אני תוהה אם הערפילים שאני רואה בבוקר בין ההרים המושלגים הם למעשה
עשן סיגריות...
משמעת מים. בחלק מהסיפורים הרבים ששמעתי בחיי על האתגרים הקשים שעוברים
חיילי יחידות מובחרות במהלך מסלול ההכשרות שלהם, זכור לי שבין הקשים שבהם יש את
שבוע ההשרדות שבו עליהם לשרוד שבוע שלם עם מימיה אחת (או קצת יותר). החודש עברתי
בעצמי גרסה מודרנית של משמעת כזו ואני קורא לה 'משמעת גלישה'.
כשהגענו לשוויץ רכשנו חבילות גלישה בסלולר לחן ולי. אני קיבלתי 1 ג'יגה
לגלישה וחן התפנקה עם 3 ג'יגה. לתומינו חשבנו שזה יהיה די והותר. טעות. אחרי
שבועיים בערך צרכתי כבר 80% מחבילת הגלישה שלי ולכן הכרחתי את עצמי להכנס ל'משמעת
גלישה' – אין יותר גלישה באינטרנט בזמן הנסיעות לעבודה או בחזרה.
נחלתי כשלון חרוץ, וכבר שבוע אני מסתובב פה בלי חיבור לוואטסאפ, אלא אם אני
בבית או בעבודה ליד רשת אלחוטית.
והיום היה לנו טיול מדהים. חברים, שמש, רכבל, משחקים ונופים מדהימים.
התמונות יעשו את השאר:
 |
| בדרך למעלה עולים בקרונית |
 |
| עולים לפסגה |
כשהגענו למעלה, היינו רק צריכים ליהנות:
בשעה 14:15, כשעתיים אחרי השעה הרגילה שבה היא הולכת לישון, רעותי נכנעה...
שבוע נפלא לכולם.
יגאל
כל הכבוד תמשיכו לבלות (ולאכול)!
השבמחקטוב שכנעת! אני מזמינה כרטיסים!!! :-) כיף! תמשיכו לבלות ולהנות זה בהחלט נקרא שכך אתם עושים. הבלוג כתוב ממש נחמד!
השבמחק